סכנת שטרות / עו"ד יוסף ויצמן

יום אחד המעסיק של יעקב ביקש ממנו עשרה שקים ע"ס 12,000 שקל וזאת, לטענתו, רק בשביל להציג אותם בבנק, ולקבל אשראי בגינם. מנגד, נתן לו המעסיק עשרה שקים באותו סכום, באותם תאריכי פירעון.

השקים של המעסיק לא נפרעו בשל הסתבכות כלכלית, השקים של יעקב חזרו מחוסר כיסוי. הבנק פתח תיקי הוצאה לפועל כנגד יעקב, ומכאן חייו של יעקב השתנו ונהפכו לסיוט אחד גדול.

לצערי סיפורים כמו של יעקב קורים ביום יום, אנשים לא מבינים את המשמעות והסיכון במתן שיק לביטחון /ערבון/טובה או לכל סיבה אחרת.

מדוע שבאים לבקש מאיתנו לחתום ערבות על הלוואה או משכנתא אנחנו נכנסים לחשש טבעי, ומיד מסרבים לחתום מכל סיבה שיכולה להיות. אבל נדמה שהיד קלה יותר על ההדק לתת שיק ולעשות טובה לחבר או למעסיק. טעות זו יש לתקן ובמידית עוד לפני שנכנס לסחרחורת כלכלית שלא באשמתנו..

מה זה שטר?

פקודת השטרות סעיף 3 קובע מה זה שטר:

שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

שטר חוב או שיק הוא מסמך סחיר, שמשמש להתחייבות עתידית לשלם כסף. ומרגע מסירתו לאחר, אין דרך חזרה. כמוהו כתשלום מזומן, רק בהתחייבות עתידית.

מצב משפטי

ברגע שאנחנו מוציאים תחת ידנו שיק, או חותמים על שטר חוב, עלינו להיות בטוחים שיש באפשרותנו ומוטלת עלינו חובה, לפרוע את השטר. ככל ואנחנו לא עומדים בתנאים אלו, אין לתת את השטר לאחר.

הבעיה העיקרית כפי שעולה בסיפור היא שהשיק לא נמשך על ידי מקבלו, השיק עבר לצד שלישי שאינו כפוף להסכמים בין הצדדים הראשונים. ולכן, במצב שאוחז השטר כדין אינו צד ישיר שקיבל את השטר, יכול אוחז השטר הנוכחי לגבות את מלוא הסכום מבעל השטר. כמובן, בעל השטר יכול לתבוע את מי שקיבל ממנו את השטר וסיחר אותו ללא רשותו לאחר, אך ברוב המקרים אין למי לפנות.

כללי זהירות חשובים

אין לתת שטר כבטחון עבור דירה או נכס מבלי לרשום את שם המוטב על גבי השטר ולהוסיף את המילים "למוטב בלבד" כך נגרום שככל ותהיה תביעה בגין השטר, נעמוד מול מקבל השטר ולא צד שלישי.

כמן כן, בעת תשלום בגין רכישת סחורה או טובין, יש להגביל את סחירות השטר כמתואר לעיל, ולצמצם את האפשריות בו נפגע בעת מחלוקות אודות קבלת הסחורה.

מתי מותר לבטל שיק?

אם נרכשה סחורה ותמורתה שולמה בשים עתידיים, ובסופו של יום לא קיבלנו את הסחורה, ניתן לבטל את השיק מהסיבה של "כשלון תמורה". לפני הביטול יש לעמוד בשני תנאים. הראשון, שלא קיבלנו בכלל את הסחורה. ככל ויש טענות על איכות הסחורה, ומדובר בכשלון תמורה חלקי, יש לכבד את השיק ולתבוע את המוכר. התנאי השני, שהשיק ניתן כאמור לעיל לפקודת המוכר ולמוטב בלבד.

לסיכום

כמי שמייצג חברות ותאגידים, אני נחשף למקרים קשים של הסתבכויות כלכליות של אנשים שכל חטאם היה בחוסר ידיעה של כללי הזהירות הנדרשים. לו היו חושבים פעמיים לפני שהיו חותמים על השטר, היו מונעים הסתבכות מיותרת.

רצוי שלא להשתמש בשטרות. ככל ויש חובה להשתמש, יש לנקוט משנה זהירות לפני כל הנפקת שטר. יש לזכור שניתן לתבוע בגין שטר שבע שנים אחורה..

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי