על הסחי ומאוס בפזרנות הכספית המבחילה במעונות ראש הממשלה, כבר נכתב די והותר, אך מן הראוי להתמקד בנקודה אחת ומרכזית מאוד, שבתוך ים המלל הגדול על דו"ח מבקר המדינה, קצת נדחק לשוליים, מחוסר ענין של כלי התקשורת הכלליים בנושא חשוב ומהותי זה.
לא. אין כוונתינו לפרשת החשמלאי, אשר לפי הדו"ח עבד במעונו של נתניהו בקיסריה בשבתות ואף ביום הכיפורים. גם לא ברור האם עבד, או שמא מדובר רק בדו"ח שנועד כדי לשלם למקורב ממרכז הליכוד טבין ותקילין בעבור עבודה שלא נעשתה, ובמחיר כפול ומכופל מהמקובל בימי חול. גם לא ברור מי הזמין אותו לעבוד.
מה שבכל מקרה התברר כפועל יוצא מ"פרשת החשמלאי", ועל כך אין עוררין, שנתניהו מעסיק את עובדיו בימי שבת ומועד, ואף ביום הקדוש! יש לכך עדויות רבות ומהימנות, ולא מפי שונאיו של נתניהו, אלא דווקא מפי אוהביו, שניסו בכל כוחם להגן עליו, בתואנה כי האיש רגיל לעבוד בשבתות ובמועדים כבימי חול. "זה האיש, וזו דרך עבודתו", התבטא יועצו לשעבר אביב בושינסקי, שסיפר, כיצד היה נוהג נתניהו להתקשר אליו בשבת בבוקר בעניני עבודה.
כך בין השאר סיפר, כי נתניהו התקשר ליועצו המדיני רון דרמר (כיום שגריר ישראל בארה"ב) וביקש שיבוא לביתו ביום הכיפורים כדי לכתוב יחד נאום. דרמר השיב ואמר לו: אבל זה יום הכיפורים? ונתניהו השיב: אהה, שכחתי. דרמר (שהינו שומר מצוות) גם נאלץ בשבתות ללכת רגלית מביתו למעונו של ראש הממשלה בירושלים, לאחר שהוזמן, ולמעשה אולץ, לעשות זאת.
אז נכון, נתניהו ולמעשה מרבית ראשי הממשלות שקדמו לו, לא היו שומרי תורה ומצוות. אבל ההבדל בינו לאחרים, כפי שנראים הדברים, הוא ברור מאוד: אם לגבי אחרים לא ידוע שהעסיקו את עובדיהם בשבתות ובמועדי ישראל, הרי שנתניהו לא בוחל להעסיקם בימים אלו, גם כאשר לא מדובר כלל בפיקוח נפש. נתניהו גם בקיא לא רע בתנ"ך, אבל ספר הספרים של העם היהודי, משמש עבורו כספר היסטוריה בלבד, לא כספר חוקים ומעשים.
ידוע משלו של מרן החפץ חיים זיע"א על השבת, שהיא זו המכרזת על כל יהודי שיהודי הוא. כפי שכל בעל חנות קובע שלט פירסום מעל חנותו שמכריז באותיות גדולות מה טיבה של החנות ושהעסק פעיל. ברגע שהשלט הוסר, מעיד הדבר שהעסק נסגר. כך גם השבת היא זו שמעידה על הברית שנכרתה בין הקב"ה לבין עם ישראל. גם אם יהודי עבר ח"ו על אחת ממצוות התורה – עדיין הברית קיימת. השלט עדיין לא הוסר. כל עוד שומר היהודי את השבת, עדיין הוא בעל העסק. אבל אם מחלל הוא את השבת, מעיד הוא על עצמו שנשמתו שוב אינה מקיימת את עסקיה עם בורא העולם.
אז אם נתניהו דורש מאבו-מאזן להכיר בישראל כמדינה יהודית, מדוע הוא לא דורש זאת קודם מעצמו? ואם לא שבת קודש, אז במה בדיוק היא יהודית? בשירת "התקווה"? בעמידת דום? ב"דגל ישראל" ובעוד כל מיני סמלים שהקשר בינם לבין יהדות אמיתית ולא כלום הם?
בשעה שדורשים מאוייבנו להכיר בישראל כמדינה יהודית, צריך לשמור במדינה על מהותה של היהדות. על ערכיה האמיתיים.