המאבק בגיוס וסוגיית אופן ההצבעה של אנשי "הפלג הירושלמי" בבחירות הקרובות הופכים לכרוכים זו בזו. בסוף השבוע האחרון הפיק "הפלס" גליון מיוחד לסיקור העצרת שהתקיימה ביום שני בירושלים לקבלת פני ארבעת בני הישיבות ששוחררו מהכלא הצבאי.
במאמר המערכת של העיתון הופיעה ביקורת קשה על ההתנהלות הפוליטית של 'יהדות התורה' בענין חוק השיוון בנטל. בכתבה מצוטטים הדברים שאמר הגר"ש אויערבאך במעמד קבלת הפנים: "הבחורים האלו הם שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן. הם השליחים של כלל ישראל". לעומת זאת, מצטט העתון, במכתב שכתב בשעתו הגר"ש אויערבאך נכתב כי עסקנים חרדיים שאינם פועלים כראוי בענין גזירת הגיוס "אין הם לא שלוחי דרחמנא ולא שלוחי דידן".
העתון אף מסביר, כי התבטאות הגר"ש אויערבאך כלפי העצורים ששוחררו מהכלא הצבאי כי "הבחורים האלו הם שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן", לא נאמרה באקראי, וכי הוא בחר במכוון באותו ביטוי.
"מצד אחד רואים אנו לנגד עינינו עסקנים שכל עלייתם על המפה הציבורית וכל הצדקת קיומם ותפקידם שורשה באמון הציבורי שניתןלהם בשעתו לשמש כשליחי ציבור - ולמרות זאת הקדיחו תבשילם ומעלו בשליחותם עד כי השילו מעצמם את הזכות להיקרא 'שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן'. אך מצד שני קמים בני ישיבות מן השורה המוכנים לסכן את עצמם ולמסור נפשם ובלבד שלא להיכנע לגזירת השמד, והם הם הראויים עתה באמת להתעטר בתואר 'שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן'!"
העיתון אף מוסיף כי אין זה ענין סמנטי גרידא, אלא יש כאן מסר עמוק הנוגע להכרת הזירה הציבורית הרלוונטית והראויה להתמודד עם גזירת השמד". לטענתו, חזית המאבק במקרה זה אינה הזירה הפרלמנטרית, אלא הטקטיקה של הפגנת מרי אזרחי מאורגן דוגמת הסירוב להתייצב בלשכות הגיוס.
כדוגמא מציין העתון את "פרשת עמנואל" שהתרחשה לפני כחמש שנים. באותו אירוע ניסה הבג"ץ לכפות התערבותו בסדרי החינוך החרדי, ובעקבות זאת הודיעו הורים חרדיים כי יסרבו לכך בתוקף וכי הם מוכנים אף לקבל עונשי מאסר.
"במקרים מסוג זה, שבהם הבג"ץ מנסה להשליט מרותו, לא תועיל הפעילות הפרלמנטרית, ולכן יצא אז הציבור החרדי להפגנת ענק שליוותה את ההורים לכלא, ואילצה אתהגורמים המשפטיים להתקפל".
"הפלס" מוסיף כי בענין חוק הגיוס מודים גם הח"כים החרדיים, כי הם חסרי אונים, משום שלאחר שהבג"ץ ביטל את ההסדר הקודם, אין דרך לפתור את הבעיה בדרך של חקיקה פרלמנטרית שמצד אחד תענה על דרישתנו להמשיך את הסטטוס-קוו ומצד שני תניח את דעתו שלהבג"ץ. "נמצא שקיים קונסנזוס, כי הכנסת והפעילות הפרלמנטריתלכשעצמה, לא מסוגלות להביא לביטול הגזירה. לא נותר בידינו כל נשק אפקטיבי אלא להפגין התנגדות ציבורית נחרצת למימוש החוק,החל מהפסיק הראשון שבו, עד אשר יבינו ראשי הערכאות והמערכתהפוליטית כאחד, כי פשוט 'זה לא יעבור'!"
"עד היום משמשת אותה הפגנה בעמנואל כרגע מכונן, תזכורת הסטורית צורבת, לכל גורם שלטוני שמבקש לכפות גזירות בנושאים עקרוניים. אך במה דברים אמורים, כאשר האזהרהמפני מרי שכזה מרחפת באטמוספירה הפוליטית ומונפת כחרב המתהפכת מעל לראשם של מקבלי ההחלטות". אך "כאשר אותם עסקנים פוליטיים המשדרים מסרים מגומגמים ותבוסתניים, פשרות שונות ומשונות, מנסים גם להזיק לעמידה האיתנה של בני התורה תוך נסיון לדכא ולהשתיק כל מחאה ציבורית – הרי נוצר מצב נורא שבו המתיימרים לייצג את הציבור החרדי פועלים כמי שאינם לא שלוחי דרחמנא ולא שלוחי דידן".
"הפלס" מצטט גורמים חילוניים שהביעו דעתם, כי אם הציבור החרדי כולו היה נוקט בדרך ההתנגדות הציבורית, לא היה כל סיכוי שבעולםלחוק והוא היה הופך לאות מתה בספר החוקים. "אך למרות הכל,ישנם כאלה הדבקים בצורה דוגמטית בדקלומים ובפזמונים שחוקים,כי 'דרכנו היא לפעול אך ורק בזירה הפוליטית, רק בפעילות פרלמנטרית'. ממש כאותו משל נוקב של מרן החזון איש זי"ע אודות הגנרל הקשיש שמתעקש לכוון את פלוגותיו לאיזור שומם שבו היתה חזית המלחמה בצעירותו, במקום להובילם אל שדה הקרב הרלוונטי,שהעתיק את מקומו זה מכבר".
והעתון מסיים: "כמה כואב הדבר, שרק בזכות כמה עסקנים סייענים ומשת"פים הפועלים במערכות פוליטיות ומימסדיות שונות,שמאמציהם מיועדים להשקיט את ההתנגדות הציבורית ולנווט את כל המאמצים והמשאבים לשדה קרב שכמעט ואינו רלוונטי במקרה זה -זוכה השלטון מן ההפקר ומצליח להוביל את הציבור החרדי לפינה שממנה יתקשה להיחלץ, כשאותם גורמים ממשלתיים וצבאיים יודעיםהיטב, ואף מודים בגלוי, כי אם תתמיד ההתנגדות בשטח ותתרחב לכלשדרות הציבור החרדי – יגווע החוק בין-לילה".
"על כן יצאו השבוע רבבות יהודים יראים להביע ברחובה של עיר את תחושותיהם העמוקות, כי כדברי רבינו ראש הישיבה שליט"א, במצב שבו אנו נמצאים חזית המערכה הינה בידם של בני התורה המבינים בעם ומקדשי שם שמים, אשר רק הם ראויים כיום לשמש כחוד החנית לביטול הגזירות ומתאימים לתואר הנשגב של 'שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן'!"