מי עומד מאחורי המחאה ה'חרדית'? בחודשים האחרונים התנהל קמפיין מסודר ומאורגן כנגד המפלגות החרדיות על ידי קבוצת נשים המגדירות עצמן כחרדיות, שיצאו בקריאה שלא להצביע למפלגות "מדירות נשים" תחת הכותרת "לא נבחרות -לא בוחרות".
הקמפיין שנראה לפחות על פניו כקמפיין מאורגן, המשיך בהופעה של חברות הקבוצה כאורחות בפאנלים שונים בתחנות הרדיו והטלויזיה, וכן במאמרים וטורים באתרי האינטרנט. בעקיפין ייתכן כי מי שדווקא נפל בפח היו העסקנים ואישי הציבור החרדיים שהתייחסו לדרישה, ובכך יצרו שיח ובאז רחב סביב הנושא, וסייעו בעקיפין למטרות אותו קמפיין.
הדמויות המרכזיות מאחורי הקמפיין
שתי דמויות מרכזיות עומדות מאחורי היוזמה: אשת התקשורת אסתי רידר אינדורסקי ורחלי איבנבויים.
אינדורסקי משמשת כחוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה, ובעבר שימשה ככתבת מדינית וכלכלית ופרשנית פוליטית בעיתון משפחה. כיום היא מוגדרת בעיקר כפעילה חברתית העוסקת בקידום מעמדן של נשים חרדיות ובקידום השיח בין קבוצות שונות בציבוריות הישראלית. איבנבוים במקביל משמשת כמנכ"לית ארגון "מאיר פנים"- ארגון רווחה ישראלי הנאבק בחוסר הביטחון התזונתי, מייסדת ומנהלת את "מובילות"- תוכנית להשמה איכותית של נשים חרדיות באמצעות התמחות ועוד.
בחודשים האחרונים צפו בציבור החרדי שאלות רבות על מאחורי הקלעים של המאבק המשותף וטיב האינטרסים הגורם לשתיים ולשאר חברות הקבוצה להאיבק על מטרתן, מה שאף הוביל לתהייה האם המאבק הינו חלק מקמפיין ארוך טווח של גופי שמאל המזוהים עם הקרן החדשה לישראל, המבקשים לקעקע את הסדרים הנהוגים בחברה החרדית, את מעמד המנהיגות הרוחנית ובכלל את כל תפיסת החרדיות במדינת ישראל.
הסיפור של אסתי רידר
רידר פרצה לתודעת התקשורת הישראלית במהלך השנה האחרונה כאשר לרגל יום האשה הבינלאומי העניקה ראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "זה לא אדון, זו גברת", שם חשפה כי שימשה בתפקיד הכתב/ת המדיני והפוליטי של מגזין משפחה במשך שנים תחת שם של גבר (ארי סלומון).
"אשה לא יכולה לכתוב טור מדיני בעיתון חרדי, זה היה מתקבל כלא רציני ויש גם בעייה של צניעות, אבל אני הייתי צריכה כסף כדי לפרנס את בני הקטן ורציתי טור בעיתון". סיפרה רידר לכתבת העיתון. "התחפשתי לגבר להשמיע את קולי וזאת היתה החמצה". בהמשך, לאחר שנישאה בשנית וכבר לא היתה זקוקה לכסף, ביקשה לכתוב את אותו טור תחת שמה המלא ולדבריה התבשרה שלא תוכל לעשות זאת ועל כן עזבה את העיתון.
רידר מספרת כי בעקבות כך החלה ללמוד תואר ראשון במרכז הבינתחומי, ובנוסף על כך היא עמיתת מחקר ב"שחרית" מכון חשיבה ועשייה המייצר אקלים לפוליטיקה חדשה. "העבודות של עמיתי המכון, המחקרים הסקרים ומפגשי הקבוצות, נכתב בעיתון, "נועדו לבחון מחדש את את החברה הישראלית, לנפץ דעות קדומות ועוד. היום אני מנהלת מאבקים להשמעת קולן של נשים חרדיות במרחב הציבורי הישראלי", מספרת רידר על תפקידה החדש במסגרת מכון שחרית.
למי שעדיין לא הצליח להבין בין השורות את הקשר של המכון המדובר לכתבה וכן לפעילותה של רידר אינדורסקי, מוסיף מנכ"ל שחרית אילון שוורץ כי "הסיפור של אסתי רידר מייצג במידה רבה את מהות העשייה שלנו. אנו מקדמים שיח חדש שבמרכזו בולטת האגנ'נדה של הטוב המשותף". הוא מסיים.
"ההכרח המוסרי לסיים את הכיבוש"
"כיכר השבת" בדק את מטרותיו של מכון שחרית לפוליטיקה חדשה והופתע למצוא בין העמיתים שם גם את הגברת רחלי איבנבויים, שותפתה של רידר לדרך ומובילת "מעורבות - קואליצית נשים חרדיות".
בדברי החזון מפרטים ראשי העמותה על מטרותיה: "שחרית מבקשת לנסח חשיבה רעיונית פוליטית חדשה. אנו מעוניינים לקדם חשיבה פוליטית שהיא מכשיר בידי החברה להבטחת הזדמנויות שוות לכל, ובה-בעת מעלָה על נס ערכים קהילתיים וסולידאריות חברתית במישור המקומי, האתני והלאומי. אנו שואפים לחשיבה פוליטית שמתחייבת להגן ברצינות על הייחוד של כל אחד מאתנו, על הזהויות הנפרדות שלנו, ובאותה שעה גם על הנכסים המשותפים שכולנו חולקים, אשר ננטשו על ידי הימין והשמאל כאחד. חשיבה חברתית-סביבתית. כזו מציעה גם שפה שבעזרתה ניתן להבין מדוע רצוי וראוי שנארגן את חיינו המשותפים על בסיס של ערבות הדדית והוגנות".
"אם לומר זאת בפשטות – הגורלות שלנו שלובים אלה באלה. נכסים שהם נחלת הכלל, כגון מים, אוויר ואדמה, שייכים לכל הישראלים, וכפי שאנחנו מבינים בהדרגה – גם לכל העמים, ולדורות הבאים, במשותף. ההתבצרות בתחום הפרט או בקבוצות מתבדלות אינה אפשרות בת-קיימא. לפיכך, שחרית מציעה לבחון מחדש את מארג היחסים בין הפרט לקהילות השונות, ואת ההשלכות שיש לקשרים אלה על התנהלותנו החברתית והפוליטית".
"אנו מאמינים כי השמאל בארץ צודק כשהוא מתעקש על זכאותם של כל הישראלים – ערבים כיהודים– לשוויון הזדמנויות ולזכויות אזרח, כמו-גם להכרה בזכויותיהם כקהילה. כך גם כשהוא מדגיש את ההכרח המוסרי לסיים את הכיבוש, ולאפשר גם לפלסטינים לחיות בביטחון ובכבוד".
"הימין, בתורו, ממלא תפקיד חשוב בהגנה על מקום המסורת והמורשת, ובחיפוש אחר דרכים לחיזוק הזהות התרבותית והדתית של הישראלים. תכופות מדי, לדעתנו, תבעה החברה הישראלית מפרטים ומקהילות להפנות עורף למורשתם. התוצאות היו מעציבות. היה זה מנחם בגין שהכיר במקום החשוב שיש למורשת בחייו של הפרט, בעוד שהשמאל המעיט בחשיבותה. עם זאת, יש להדגיש כי חיזוק הזהות הוא עיקרון שיש לקיים באופן שוויוני כלפי כל הקבוצות בחברה, ולא כלפי חלקן בלבד. הימין גם השכיל להבין כי יחסי ישראל ושכנותיה הערביים אינם תלויים אך ורק בהתנהגותה של ישראל ובבחירותיה. השלום אינו תלוי רק בהכרעות ישראליות. הרבה מעבר למה שמציעים כיום בימין ובשמאל, אנחנו בשחרית מבקשים לעורר עניין מחודש בקהילה המקבלת את השונות בין חבריה. אנו מעוניינים לגבש שיח דמוקרטי אמיתי, שמטרתו – לבנות עתיד בר-קיימא, שבו יהיה מקום לכולנו".
הקרן החדשה מתנערת: "אין קשר לאף קמפיין פוליטי"
באתר האינטרנט של המכון מובאים קישורים לכל הטורים והראיונות של רידר ואיבנבוים, וכמו גם של נשים נוספות בשינוי הגישה החרדית כלפי כניסת נשים לפוליטיקה. מכון "שחרית", יצויין, הוא ארגון נתמך מהקרן החדשה לישראל. ולפי כתבה שפורסמה בסוף השבוע ב"ישראל היום", איבנבוים אישרה כי פעילות לא נבחרות לא בוחרות מסתייעת ב"שחרית" בנושאים בירוקרטיים, אך לטענתה לא במימון.
נשות לא נבחרות לא בוחרות מסרו לעיתון "ישראל היום": "לא נבחרות לא בוחרות היא יוזמה עצמאית של נשים חרדיות. אין כל גוף שמממן, מנהל או מפעיל אותנו. בחרנו לסרב להצעות מימון שונות ולפנות לפרויקט מימון המונית ברשת", מכון שחרית טען בתגובה כי אינו גוף שמאל וכי אינו מפעיל את לא נבחרות לא בוחרות.
הקרן החדשה לישראל מסרה בתגובה לכתבה שפורסמה ב"ישראל היום": "אין קשר בין הקרן החדשה לקמפיין לנל"ב,אנו מבהירים כי לקרן אין קשר לאף קמפיין במערכת הבחירות הנוכחית ובכלל".