מכיוון שבתקופה האחרונה דנים כאן שוב ושוב האם הציבור החרדי יילך הפעם עם הימין או עם השמאל, בואו ננסה לנתח לרגע מה היו כאן בעצם פעם הימין והשמאל, ומה הם היום.
בעבר, השמאל היה מזוהה עם האליטה האשכנזית, שהיא כביכול זאת שבנתה את המדינה. וכאשר הגיעה לכאן העלייה הגדולה של הציבור המזרחי, האליטה האשכנזית היא זו שהשתלטה עליו, וחלק גדול מהציבור הזה עבר שמד רוחני.
במשך הזמן הוקמה תנועת הליכוד, שנקראת בעצם "הימין" בישראל, והיא דווקא חיבקה את האוכלוסייה המזרחית, וכך היא בנתה תדמית של כבוד לדת וכבוד למסורת.
במילים אחרות, בעבר, כשהיה לנו שתי בחירות, ימין ("הליכוד") ושמאל ("העבודה"), היה ברור מאד מי בעד הדת ובעד המסורת ומי לא.
זה בעצם מה שהיה בתקופה ההיא.
אך בשנים האחרונות, אם נמשיך לנתח את המצב, נגלה כי בין התנועות השונות, תנועת הליכוד ותנועת העבודה, ואפילו ביניהן לבין "הבית היהודי", אין הבדל בנושא הקירבה למסורת. "הבית היהודי" היא המפלגה שבבחירות הקודמות באה ובפעם הראשונה צירפה לשורותיה אנשים שמחללים שבת בפרהסיה, וזאת כאשר בעבר הם הלכו והפילו ממשלה על חילול שבת.
אבל נעזוב רגע את "הבית היהודי" ונעבור למפלגת הליכוד ומפלגת העבודה, ונראה מה ההבדל ביניהן בנושא הדת.
בנושא הדת הוכיחה הליכוד בשנים האחרונות, כי נזק שבעבר לקח למפלגת שמאל שנים רבות לעשות, אנשי הליכוד הצליחו בכישרון רב בתוך פחות משנתיים להרוס, לאבד, ולפגוע בכל מה שמוגדר ציפור נפשו של הציבור החרדי.
אז מדוע בכל אופן הם נקראים "ימין", ומדוע האחרים נקראים שמאל? הרי אנחנו מבינים שאין לכך שום קשר למידת הכבוד למסורת או לדת.
ובכן, הויכוח שבעצם קיים היום בין הימין לשמאל, הוא אך ורק בנושאים המדיניים. הימים טוען שהוא ישמור יותר על גבולות הארץ, ואילו השמאל מדגיש כי אנשיו ישמרו על מדינת ישראל על-ידי עשיית שלום בינינו לבין הפלסטינים.
אבל בואו לא נתבלבל: הממשלות ששחררו את הכי הרבה מחבלים, היו ממשלות ימין. אבל גם מבלי להיכנס לגופו של עניין האם ממשלות הימין הגשימו את ייעודן, השאלה הנשאלת היא אחרת: במה הויכוח הזה בין הימין לשמאל קשור לציבור החרדי? הרי ידוע מרבותינו שעלינו, הציבור החרדי, להתערב כמה שפחות בכל מה שקשור לנושאים ביטחוניים, וזו אחת מהסיבות שהנציגים החרדיים תמיד השתדלו שלא להכריע בסוגיות כאלה, כי האג'נדה שלנו תמיד הייתה שאנחנו מייצגים את לומדי התורה ואת אלה שמחזיקים את התורה, ואלה שמאמינים באמונה שלמה שכמה שיותר נתחזק ונחזק ונלמד, רק הזכויות האלה הן אלה שישמרו אותנו בבטחה בארץ-ישראל, ולא "ימין" ולא "שמאל".
נכון, בעבר הזהות באמת הייתה ברורה, שהימין שווה מסורת, כי הם קרובים למסורת, ואז לכאורה הנטייה הייתה ברורה יותר שצריכים ללכת עם הימין, בגלל הזיקה למסורת, אך כיום ההבדל בין הימין לשמאל הוא אחר לגמרי והוא רק בנושאים המדיניים והביטחוניים בלבד, והתחרות היום בין הימין לשמאל היא מי מפיק הסרטונים הטוב יותר.
מה לנו ולסוגיה הזו?
הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'