דרכה האחרונה: אלפים השתתפו בצהרים (רביעי) בהלוויתה של הילדה אדל ביטון בת הארבע, שנפצעה אנושות לפני כשנתיים מפיגוע אבנים ונפטרה אמש בעקבות סיבוך של דלקת ריאות.
ההלוויה נערכת בישוב יקיר, זאת למרות ההתנגדות של המינהל האזרחי לבצע שם את הקבורה, בשל הפסקת התכנוון והבניה ביהודה ושומרון. האם אדוה פנתה היופ לראש הממשלה בנימין נתניהו, בכדי לאפשר להם לקבור את בתם בישוב למרות שאין בו בית קברות:: "הילדה הזו כבר באמת יצאה מהמסגרת הפרטית שלי ושלנו כמשפחה", אמרה האם, "הרגשתי לכל אורך התקופה שהיא הילדה של עם ישראל ואני מניחה שכולכם מרגישים זאת". היא קראה לכולם להשתתף בהלוייה.
בהלוויה משתתפים כאמור אלפי אנשים, וכן רבנים ואישי ציבור רבים, בהם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, וחברי כנסת.
האמא אדווה ספדה בבכי מר: "את יודעת שמהיום שנולדת הרגשתי שהקדוש ברוך הוא הביא לנו נשמה כל כך גדולה. אדלי, השמיים בוכים".
"ילדה יקרה שלי, אהובה שלי, חיים שלי, אוצר שלי. נשמה ענקית, קשה לי כל כך לכתוב ולדבר עלייך בלשון עבר", אמרה האם. עוד כשהיית תינוקת לא אהבת לישון. 'לא לישון, אימא', היית מתעוררת בלילה וקוראת 'אבא, אימא, מוצצי, בקבוקי, לא לישון'. עכשיו אני מבינה שהיית צריכה להספיק. הספקת המון בחיים הקצרים האלה. אין אחד שלא נקשר אלייך גם אם לא הכירך באופן אישי. ג' בניסן, זה היום שבו נרצח גופך על ידי בני עוולה, אך נשמתך המשיכה לפעום. מאז הבנתי שאני זונחת את כל עיסוקיי ויוצאת למלחמה שלא ידעתי את סופה. עברת תקופה לא קצרה של ייסורים פיזיים נוראיים שאני לא מאחלת אותם לשונאים שלי".
האבא רפי ביכה: "עם הכול אני מוכן להתמודד, רק לא עם הריק. אין לי פתרון לריק. העצב והיגון יאכלו אותי. הבאת אותי למקום הזה והשכול אוכל בי כסרטן. חוסר האונים שלא אוכל לטפל ולפנק את אדל מוציא אותי מדעתי. צירפת אותי למשפחת השכול, מאות אלפים שחיים ובלילות מתפרקים".
"הכאב הוא בלתי נסבל. אתה לא מכיר את זה כי אתה ריבונו של עולם. עד מתי תחריש? הבאת אותי למצב הזה, אתה תוכל לנחם אותי. מה שנראה לך כנכון. אתה חייב לנחם אותי. אין אופציות אחרות. גוזל של אבא, אנשים לא מבינים את החיבור המוחלט בינינו. איך זה לטפל בך לילה לילה בלי להתעייף, הכול הייתי מוכן. רק לא בריק. מה אעשה עכשיו? אצא מדעתי. עכשיו את עולה למעלה, לא יכול להיות שתהיי שם לבד. נשאר לי רק לנהל שעון חול ולחשב מתי אצטרף אלייך".
בנט אמר: "מה אומרים על קבר של ילדה בת 4? חצי מחייה למדה ללכת וחצי שני ניסתה לחזור ללכת. חצי מחייה למדה לצחוק וחצי שני ניסתה לחזור לחייך. אני רוצה לדבר על האהבה שאדל זכתה לה מעם ישראל, מהמשפחה ומהחברים. ראיתי משפחה לוחמת לחיים ולשפיות, אמיצה ואופטימית. מאבק ההישרדות של אדל נגמר, הפסדנו בו, וכולנו בוכים. גם השמיים בוכים. המאבק ההרואי של אדל הוא על השמחה, ובקרב הזה אנחנו מנצחים".
אדלשטיין ספד: "כל כך רצינו והתפללנו והנה אנחנו נאלצים לסכם את תמצית חייך. אני מצדיע להורים על הפרק המאלף שלימדתם את כולנו. אדל, יגידו לך שלא זכית לבת מצווה, חתונה, לגדל ילדים, אבל זכית לאחד את עם ישראל. כששמעתי אותך אימא יקרה קוראת לעם ישראל ללוות את אדל, רציתי להמשיך את המשפט: בואו נשים בצד את המחלוקות והדעות. ברגע הזה נזכיר לכולנו שאנחנו עם אחד, כמו שאדל הזכירה לנו".
אדלשטיין התייחס לבעיה שעוררה הקבורה במקום בו אין בית עלמין ואמר: "קברה של אדל יהיה מאושר, יהיה אישור מהממשלה".
הרב של הישוב אהרון כהן, אמר: "איך מספידים תינוקת בת 4? מה מספרים עליה? על החיוך המתוק שלה? יש ילדים קדושים, השאלה היא לא מה עשו בחיים אלא מה גרמו לעם ישראל לעשות. אדל הספיקה להשפיע יותר מאנשים רבים בכל חייהם. היא עוררה אותנו לחיבור חזק לעם ולארץ".
הוא הוסיף: "אדל לא מתה מסיבוך אלא ממחבל שהחל את רציחתה לפני שנתיים. הוא רצח את אדל חיה, הילדה של כלל עם ישראל ולכן כלל העם נמצא איתנו בשעה זו".
הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון,ספד לה: "כולנו מתייצבים, ימין ושמאל, אלו שבעד ואלו שנגד, ואדל הקטנה מרכזת את כולם. כולם צריכים להבין שאבן זה נשק קטלני, גם אם זה לוקח שנתיים. אנחנו לא צמאי נקמה, אנחנו צמאי חיים. אבל כדי לתת חיים צריך גם לדעת להרים את יד הנקמה. לא של אנשים פרטיים אלא של המנהיגים. נקמה היא מילה מכובדת מאד כשמדובר במדינה שנלחמת על חייה. מי שלא מרגיש את האבנים יכול לקרוא להם חפצים מעופפים אבל אלו אבני מוות".
ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה,קישר גם הוא את הפיגוע למות הילדה: "אנו נשבעים לך שהמחבלים לא ישברו אותנו. הם רצו לגדוע חיי יהודים ואנחנו נעמיק שורשים. הם רצו להבריח אותנו ואנחנו נביא מיליונים ליהודה ושומרון. אנחנו קוראים לממשלה למגר את הטרור. יש לשנות את הוראות הפתיחה באש, שיידע כל מחבל שדינו מוות".
