חגיגות שכר בכנסת, חוזים חריגים

על פי הדו"ח, הליקויים העיקריים הם בנושאים הבאים: גידול כוח האדם ושינויים ארגוניים בכנסת, העסקת עובדים על פי דירוג שכר למומחים, מכרז לאיוש משרות של דוברי ועדות הכנסת, מכסת ימי חופשה לעובדי מינהל הכנסת, התקשרויות עם ספקים, רכישת שירותי מחשוב, נוהלי משמר הכנסת, תנאי השירות במשמר הכנסת, תוספת לשכר אנשי משמר הכנסת, טיפול בקבילות אנשי משמר הכנסת וניהול תחקירים.

על פי הדו"ח, מנתוני מינהל הכנסת עולה כי משנת 2008 ועד שנת 2014, נוספו למינהל הכנסת 151 משרות, עלייה של 38%. עיקר הגידול במספר המשרות - 26% (112 משרות) - חל משנת 2010 עד אמצע 2013.

"נמצא כי מנכ"ל הכנסת דאז אישר את השינויים הארגוניים, ובכלל זה את תוספת המשרות ואת שדרוג המשרות הקיימות, על סמך מידע חסר; הליכי הבחינה וההחלטה בעניינם של השינויים הארגוניים האמורים היו לקויים" נכתב בדו"ח, "בין השאר, לא הובא לפניו ניתוח מפורט של השפעות השינויים על תקציב הכנסת ועל תקן הארגון בטווח הקצר ובטווח הארוך".

המבקר מצא ליקויים גם בנוגע למינויים והעסקה עם "חוזים מיוחדים". בדרך כלל העסקת עובדים בשירות המדינה היא העסקה על פי כתב מינוי או על פי חוזה מיוחד - חוזה מיוחד לדירוג מומחים נועד לאפשר באופן חריג העסקה בתנאי שכר טובים מן המקובל בשירות המדינה כאשר נדרשת העסקת אדם בעל מומחיות מיוחדת בתחום שבו היצע העובדים בשוק העבודה קטן מן הביקוש, ואי-אפשר להעסיקו בתנאי שכר המקובלים בשירות המדינה.

המבקר מצא כי במשכן הכנסת משתמשים ביותר מדי "חוזים מיוחדים". בשנת 2013 הועסקו על פי חוזה מומחים 500 עובדים מתוך כ-71,200 עובדי שירות המדינה - 0.7% מכלל העובדים, ואילו על פי נתוני חשבות הכנסת, 19 מתוך 544 עובדיה הועסקו בחוזה מיוחד ובו דירוג שכר למומחים - כ-3.5% מכלל עובדי הכנסת - שיעור הגדול פי חמישה מזה הנהוג בשירות המדינה.

עוד מצא המבקר ליקויים במינוי דוברים בכנסת. על פי הדו"ח, בינואר 2010 החליטו מנכ"ל הכנסת ואגף משא"ן להקים מערך דוברות לכנסת. לצורך זה פרסם מינהל הכנסת מכרז פומבי לתפקיד דוברים של ועדות הכנסת. אחד מתנאי הסף הנוגעים לניסיון המועמד - היכרות מעמיקה עם עבודת הכנסת - עשוי להעניק יתרון למועמדים שכבר עובדים במשכן הכנסת, כגון עוזרים פרלמנטריים לחברי כנסת, בעיקר לנוכח דרישות ההשכלה הנמוכות שנקבעו במכרז.

על פי הדו"ח, מינהל הכנסת קבע במכרז דרישות סף נמוכות שאינן כוללות דרישה לתואר אקדמי, וכן קבע שהמועמדים שייבחרו יועסקו על פי מודל העסקה של מומחים, למרות שמאפייני התפקיד לא הצדיקו אימוץ של מתכונת העסקה חריגה זו. כך נוצר פער ניכר בין דרישות הסף במכרז ובין תנאי ההעסקה.

עוד עולה מהדו"ח, כי מכסת ימי החופשה לעובד מדינה במשרדים שבהם נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים היא 22 ימי חופשה בשנה. אף ששבוע העבודה במינהל הכנסת אורך חמישה ימים, קבע מינהל הכנסת כי "עובדים מן המניין במשרה מלאה: זכאים ל-26 ימי חופשה". משמעות הדבר היא שמכסת ימי החופשה השנתית שנקבעה לעובדי הכנסת גדולה ב-18% מזו שנקבעה לעובדי המדינה.

אם זה לא מספיק, עובדי הכנסת זכאים ל-20 ימי חופשה נוספים בפגרות. "עולה אפוא כי אף שעובדי הכנסת הם עובדי המדינה, עובד מינהל הכנסת זכאי ל-46 ימי חופשה בשנה - יותר מכפליים מימי החופשה שעובד המדינה זכאי להם" נכתב בדו"ח.

המבקר מתייחס בהרחבה גם להתקשרויות עם ספקים שונים עבור משכן הכנסת. בשנים 2013-2012 רכשה הכנסת מוצרים ושירותים משישה ספקים בסכום מצטבר הגבוה מ-50,000 ש"ח לספק, זאת מבלי להביא זאת לדיון של ועדת המכרזים, כנדרש.

גם בנוגע לרכישת שירותי מחשוב נמצאו ליקויים חמורים, כאשר כאן המבקר מפנה אצבע מאשימה גם אל יו"ר הכנסת ומאשימו בחריגה מכללי מינהל תקינים. "מבדיקת ארבע בקשות לאישור התקשרות המשך עם חברה א, שסיפקה לכנסת שירותי מחשוב בשווי כולל של מיליוני ש"ח, עלה כי ועדת המכרזים של הכנסת הגישה אותן ליו"ר הכנסת מבלי לצרף להן את כל הנתונים החיוניים לקבלת החלטה. למרות זאת, אישר יו"ר הכנסת את ארבע התקשרויות ההמשך. משרד מבקר המדינה מעיר כי הליך של אישור בקשות להתקשרות ללא מכרז שאינו נסמך על כל הנתונים הדרושים לקבלת החלטה כזאת אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין".

המבקר מתייחס גם לנוהלי משמר הכנסת ומקדיש להם פרק מיוחד. "תנאי שירותם של עובדי משמר הכנסת מקבילים לאלה של שוטרים, בהתאמות הנדרשות. יו"ר הכנסת מוסמך לאשר את ההתאמות האמורות". לדברי המבקר, "לא נעשתה בחינה כוללת של התאמת נוהלי המשטרה למאפייני משמר הכנסת. גם כאשר קבע המשמר לעצמו דרכי פעולה השונות במידה ניכרת מאלה של המשטרה בתחומים מסוימים הנוגעים לניהול משאבי אנוש, הוא לא עיגן אותן במסמך רשמי, לא הציגן לפני היועץ המשפטי לכנסת ולא הביאן לאישורו של יו"ר הכנסת, ככל שנדרש בעניינן של התאמות על פי החוק".

עוד עולה מהדו"ח כי משמר הכנסת חרג מהכללים בנוגע להמשך העסקת עובדי המשמר. בנוסף, עובדי משמר הכנסת נהנים הן מתוספות הייחודיות למשטרה והן מתוספות הייחודיות למינהל הכנסת. "בשנת 2009 ניתנה חוות דעת משפטית שלפיה נדרש תיקון בעניין שכר עובדי המשמר, ואולם מאז לא נעשתה כל פעולה לבחינה של נושא השכר ולתיקונו. משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב לפיו עובדי משמר הכנסת נהנים משתי מערכות של הטבות, מחייב בחינה" נכתב בדו"ח.
בנוסף, במשך יותר משבע שנים, לא מונה גורם רשמי לטיפול בקבילות אנשי משמר הכנסת, והמשמר לא עורך תחקירים באופן סדיר ושוטף.

ההמלצות העיקריות של המבקר:

• על מינהל הכנסת להקפיד לקבל את החלטותיו בעניין שינויים ארגוניים באופן מושכל, על בסיס מלוא המידע הנדרש, ולרכז את המידע האמור במסמך רשמי.

• יש לוודא כי העסקת עובדים במתכונת להעסקת מומחים תיעשה רק בתפקידים שמאפייניהם מצדיקים זאת.

• על יו"ר הכנסת לבחון את הנתונים שהועלו לגבי הפער שבין זכויות עובדי המדינה ובין זכויות עובדי מינהל הכנסת בעניין ימי החופשה ולהחליט, על סמך הנתונים האלה ודיני העבודה, אם לפעול לתיקון ההסדרים שנקבעו בנושא זה.

• על מינהל הכנסת להקפיד לפעול על פי הוראות תכ"ם בכל התקשרויותיו.

• על מינהל הכנסת להקפיד לנהל התקשרויות עם ספקים באופן שיאפשר לקיים מכרז פומבי חדש כאשר הדבר נדרש.

• על ועדת המכרזים של הכנסת להקפיד שבקשות לאישור התקשרות המשך ללא מכרז יוגשו ליו"ר הכנסת עם כל הנתונים הדרושים לו לקבלת החלטה ושנתונים אלה יירשמו באופן ברור וממצה. על יו"ר הכנסת לאשר התקשרות ללא מכרז רק על סמך מידע מלא ומפורט.

• על מנכ"ל הכנסת, העומד בראש ועדת המחשוב ואחראי לאגף טכנולוגיה ומחשוב (להלן - אגף המחשוב), לוודא שהסמכויות לקביעת צורכי הכנסת בתחום המחשוב יהיו בידי גורמים מקצועיים מתאימים ושגורמים כאלה יבצעו את הליכי הבחינה והאישור של מיזמים בתחום זה. עוד עליו לוודא שהמידע המקצועי שנכלל בבקשות שמגיש האגף לוועדת המכרזים יהיה מלא ומהימן. על חברי ועדת המכרזים של הכנסת, ובהם היועץ המשפטי לכנסת והחשב או נציגיהם, לקבל החלטות רק לאחר שהשתכנעו כי הובא לפניהם מידע מספק מגורמי המקצוע בכנסת.

• על משמר הכנסת להשלים, בשיתוף היועץ המשפטי לכנסת, את הבחינה הכוללת של התאמת נוהלי המשטרה למשמר הכנסת ולנקוט את הפעולות הנדרשות מתוצאות בחינה זו.

• מצב שבו עובדי משמר הכנסת נהנים משתי מערכות של הטבות מחייב בחינה, כפי שהועלה בחוות דעת משפטית מ-2009 של היועצת המשפטית דאז למינהל הכנסת. ב-2013 הועלה קושי משפטי בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי של הכנסת לגבי זכאות עובדי משמר הכנסת לתוספת שכר המכונה "תוספת שיטור חדש". על יו"ר הכנסת ומינהל הכנסת לבחון ביסודיות את הקושי המשפטי שהועלה בחוות הדעת, ולפעול על פי ממצאי הבחינה.

• לנוכח ממצאי משרד מבקר המדינה, ובדומה להמלצה בדוח מבקרת הפנים, יש למנות אדם או גורם בלתי תלוי במשמר הכנסת לשם בירור קבילות של אנשי משמר הכנסת. על מינהל הכנסת לגבש נוהל שבו תצוין הכתובת לקבילות אנשי המשמר, הכללים להגשת קבילה, סמכויות המטפל בקבילות ודרכי הטיפול בהן. כמו כן עליו להפיץ נוהל זה לכל אנשי המשמר.

• על קצין הכנסת לקבוע כללים לביצוע תחקירים, ובכלל זה לקבוע באילו מצבים יש לבצע תחקיר, מי יבצע אותו וכן קווים מנחים לביצוע הבדיקה, לאופן הצגת ממצאיה ולתהליך הפקת הלקחים.

מהכנסת נמסר בתגובה: "הדו"ח של מבקר המדינה מתייחס לתפקוד מנהל הכנסת ומשמר הכנסת ואינו עוסק בעבודה הפרלמנטרית של המשכן. רוב הליקויים מתייחסים לקדנציה הקודמת שעם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו, והיתר מטופלים בימים אלו, הן במנהל הכנסת והן במשמר הכנסת. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דו"ח ביצוע למבקר המדינה".