תגובות רבות מתקבלות אצלנו מאז פרסמנו רשימת מועמדות חרדיות מומלצות. תגובות רבות, שונות ומנוגדות. האמת שדי צפינו את זה באותו לילה קפוא בו הוצאנו את הרשימה החוצה בלא מעט חשש.
הגיע הזמן שנשים את הדברים על השולחן. הגיע הזמן שכולם יבינו למה אנחנו כאן. מתאמצות, טוענות, כותבות. למה לנו כל זה.
כשפתחנו בקמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" מטרתנו הגדולה הייתה ועודנה להכניס שיח חדש במגזר. שיח שמסתכל על נשים כשוות ערך ומאפשר להן להיות במוקדי השפעה וקבלת החלטות. למה? כי אין אפילו סיבה אחת שלא.
נשים חרדיות נמצאות היום בשלל מוקדי השפעה ציבוריים, מדוע שתמנע מהן אפשרות להשפיע בפוליטיקה? הפוליטיקה היא האמצעי החזק ביותר לשרת ציבור ולקבוע החלטות. וכן, חצי מהמגזר החרדי הן נשים עם צרכים ואורח חיים ייחודי. אישה ראויה ומוכשרת צריכה לדאוג להן.
רק לאחרונה התפרסם שברפובליקת רואנדה המשתקמת לאחר טבח קשה שנערך שם לפני שני עשורים, לקחו נשים את העניינים לידיים והן מהוות מעל לחמישים אחוזים בפרלמנט הרואנדי. וראה זה פלא, שיפורים משמעותיים נרשמים בחינוך, בבריאות, בכלכלה ובמצבה הכללי של האומה המיוסרת.
הקמפיין שלנו לא עבר בשקט, התגובות היו מגוונות, החל מהלם מוחלט מ'חוצפתנו' וניסיונות להתעלם מקריאתנו ולבטלה כשולית וזניחה, דרך מסע דה לגיטימציה שנועד להסיט את תשומת הלב מבקשתנו הצודקת ולהתעסק במקום זאת בעניינים שוליים הנוגעים ללבוש שלנו ולאורח חיינו ובכך להפוך את קריאתנו ללא לגיטימית. או לחלופין להפכינו לדורשות ג'וב, שררה, או סתם תשומת לב.
אין לנו טענות. לא ציפינו שזה יתנהל אחרת. לקחנו על עצמנו משימה גדולה וכבדה כי אנו יודעות ומרגישות שזו העת לעשות אותה או לפחות לסמן את נקודת ההתחלה שלה על ציר הזמן ההיסטורי. אנו מוכנות לשלם את המחיר. התמורה, ללא ספק, שווה את זה.
הרשימה שהרכבנו בתשומת לב התבססה על משאל שערכנו אודות דמויות נשיות פוטנציאליות. לאחר פרסומה התגובות הכו אפילו אותנו בתדהמה. כי אם עד עכשיו טענו שנשים חרדיות אין בהן את אותו זיק פוליטי שמאפשר רקיחת דילים וכריתת בריתות. אז פתאום כועסים על הרשימה הזו שיש בה נשים שהן יותר מידי פוליטיקאיות בנשמתן. כי אם חשבנו שחלק מהנשים בה לא מתחברות לעניין הפוליטי כלל, פתאום קיבלנו מהן או ממקורבותיהן תהיות לגבי המיקום ברשימה, תהיות לגבי הנשים האחרות המרכיבות אותה ואפילו בירורים עדינים מה אנחנו מתכננות הלאה ועד כמה סיכוי יש לזה להפוך למעשי.
אז מי אמר שנשים חרדיות ופוליטיקה זה מופרך?! הניסוי הקטן שלנו מוכיח שזה כבר קורה.
התגובות מוכיחות שאנחנו, החרדים, רוצים פוליטיקה חדשה. אחרת. אבל כל עוד דפוסי ההצבעה החרדיים נשארים קבועים, אין לכך סיכוי. אגודת ישראל תופרת בנחת את חליפתו של חבר הכנסת השמיני וש"ס מרשה לעצמה להשתעשע עם יושב הראש שלה ושאלת חזרתו או לא. כולן יחד מסתמכות על חוסר האכפתיות שלכם, אולי על אמונת החכמים שלכם, על רצונכם לשמר את המוכר והידוע ואולי על כמה שוכני עפר שיזכו לתחיית מתים זמנית ביום הבחירות. הם סומכים על אותו אטב שאתם שמים באף ושוב מכניסים את הפתק שאתם אמורים לשים. בלי להבין שאתם כלי שרת בידי עסקונה שתפסיד הרבה אם יישמט הכיסא מתחתיה.
הקריאה שלנו מופנית פנימה. נשים חרדיות צריכות להיות היכן שגברים חרדים מקבלים החלטות. ולא רק כעוזרות או בוחשות בקדרה. כי אם מדברים על פוליטיקה חדשה, על רענון השורות. אין פוליטיקה חדשה ללא נשים.
אילו נשים תהיינה שם? אילו תכונות רצוי שתהיינה להם? מה הן צריכות לייצג? בואו נדבר על זה. בדיוק כפי שאנחנו דנים בכל מועמד אחר. בואו ונדון על מה שחשוב לנו. נציע את מי שראויה. נדחף לכך שזה יקרה. כל עוד יש פוליטיקה חרדית ישנה, וציבור שמצביע לה בהמוניו, הסיכוי שיהיה טוב יותר בעתיד קלוש.
אם רק נצא לרגע מבין חומות הציניות, רפיון הידיים וקטנות האמונה, אם רק נעצור לרגע לחשוב מה אנחנו באמת רוצים. אז הטוב והשפוי יהיה מעט יותר קרוב אלינו.
האם אנחנו צודקות? אם לא ננסה, לא נדע.