הארץ ממש נסחפת באובססיית הנשים. הנשים מגיעות לשלטון. יום יבוא וכמעט רק הן ישלטו. הן יהיו ראשת (איזה ביטוי מרשים) ממשלה. שרות. נגידות. נשיאות. נשיאות בית המשפט העליון. שופטות. חברות כנסת. ראשת עיר. מובילות בתקשורת. דירקטוריות. והגברים? הם ימותו בשדה הקרב. הם יבנו כבישים. מחלפים. יהיו כורי פחם. ינהגו במשאיות הזבל. כך ייראה השוויון המגדרי בעוד מספר שנים. כך בעולם. כך בארץ.
יותר ויותר נשים נכנסו לצמרת המפלגות. הן מנצלות את יתרונן בתקשורת החזותית, את הלובי הנשי העוצמתי ואת הרוח הפמיניסטית והליברלית השוטפת את הארץ.
המפלגה הדתית הלאומית העמידה בראשה אישה חילונית, כמייצגת האולטימטיבית של הרב קוק. במחנה הציוני, רוב הצמרת מורכבת מנשים ליברליות ופמיניסטיות. אחת מהשליטות היא בת עשרים ומשהו, שכישוריה מסתכמים בהשתוללות מתוקשרת בוועדת כספים. אך היא אישה. המפלגות החדשות מתחרות ביניהן מי יכליל יותר נשים.
התקשורת באופוריה. שברו את תקרת הזכוכית. השדרניות ממלאות את החלל התקשורתי בתעמולה פמיניסטית. השדרנים הרופסים מוסיפים אחריהן בהכנעה. איזה פחד יש להם לשדרנים. עלים נידפים.
יום יבוא, והן ידרשו רוטציה בשולחן השבת. שבת האיש ושבת האישה. הן ידרשו רוטציה גם כשליחות ציבור. הן יפנו לבג"ץ לבטל את המחיצה בבתי הכנסת. לבטל את ברית המילה. לבטל את חדרי הנוחיות הנפרדים שבמרחב הציבורי. הרי ההפרדה היא גזענות. אפרטהייד. היכן הן לא יבקשו רוטציה? בשדה הקרב. כי שם מתים.
הרי שישים וששה חיילים נהרגו בצוק איתן. אף אישה לא נהרגה. אף אישה גם לא הגישה בג"ץ נגד העוול המגדרי הזה. והנשים? הן הספידו. הפכו לכוכבות תקשורת. הן גם הדליקו משואות ביום העצמאות. רק נשים. תחתיהן קבורים מעל עשרים אלף חיילים. כולם גברים. זהו זמן הנשים.
הן גם לא יסללו כבישים. השמש לא תקפח אותן בקיץ. הן לא יקפאו בחורף. כי הרי הן לא יבנו בניינים. הן הרי לא יכרו פחם. הן לא יקומו בשלוש בלילה לאסוף זבל. כי כל זה לא אקזוטי. אין לזה שיק. הן רוצות רק כוח ושלטון. ומה הן יעשו שם? הן ישלחו מאות אלפי גברים אל מותם. הן ישלחו מיליוני גברים לעבודות הבניין. ראשת העיר תשלח אלפים מידי יום לאסוף זבל. אף אשה לא תהיה שם. הן ישלחו גברים. זהו השוויון המגדרי.
וזה מחלחל לציבור החרדי. העזות הזו שנשים המגדירות עצמן חרדיות, מגישות תביעה לוועדת הבחירות המרכזית, נגד כל גדולי הדור. בפרהסיה. לא היתה כזאת מעולם. הן רוצות להיות חברות כנסת. בצבא הן לא שרתו, כי שם מתים. וגם הרבנים אסרו עליהן. אך הן רוצות להיות מיניסטריות. כאן כבר לא משנה להן שהרבנים אוסרים. התמיכה של חלק מחברי הכנסת החרדים באשה לנשיאות, גם היא חלק מהתדרדרות. היא משמשת כעת את החרדיות התובעות מקום בכנסת. למה היא כן והן לא?
התהליך הליברלי הפמיניסטי בעיצומו. שלטון הנשים. היפך סדרי הבריאה וסדרי בראשית. הרס אצילותה וכבודה של האישה. הרס הבית היהודי. הרס היהדות. יום יבוא, והוא לא רחוק, בו יתעוררו הגברים אל שחר מגדרי קודר ועריץ. זה יהיה מאוחר. הנשים יהיו אז בשלטון, והגברים במשאיות הזבל.
הערת מערכת: אין בפרסום הדברים משום הבעת תמיכה בדעות הכותב.