פעם נשאלתי למספר ילדיי. השבתי: 11 ילדים בלי עין רעה. טפו. טפו. טפו. כן ירבו. חמסה.
10 לא הספיקו? - נשאלתי שוב.
לא. לא הספיקו.
וחוץ מזה שהם כבר פה.
לאחרונה הופיע סקר המצביע על ירידה בגידול במגזר החרדי: "נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי".
הידד!!!
הוסר האיום הדמוגרפי החרדי.
לפיד וחבריו יכולים להירגע ולהתפנות לאיום האיראני או לקטל בדרכים, לאלימות בבתי הספר, לזקנה במסדרון, למפלס הכנרת, להפסדים של מכבי, לריקי כהן מחדרה, לחור באוזון, למילקי ולכיפה של בנט.
לא בדקתי לעומק את הסקר, אבל אם הוא נכון אז תתביישו לכם.
ככה? בגלל גזירת הקצבאות או שמא בגלל הגיזרה?
ילדים זה שמחה.
ילדים זה ברכה.
אמרו את זה כבר קודם.
שיקול כלכלי אינו בהכרח שיקול למספר הילדים, עובדה שבכסף, במשאבים ובאנרגיות שמגדלים ילד וחצי ברמת אביב אני מאכילה גדוד.
בואו נודה שהנוחות, הקריירה והמיצוי האישי פלשה גם למחוזותינו. וחבל.
אנו כאנשי אמונה שגדלנו על ברכי התורה והיהדות ויודעים שהוא למעלה זן ומפרנס וכל בריה שיורדת לעולם קצובים איתה מזונותיה דווקא אנחנו (אתם) כשלנו במבחן הזה.
ולמה, למה לתת להם לגיטמציה שיגידו: "אמרנו לכם".
אני את חובי שילמתי לחברה.
11 פעמים.
לרוב בלי אפידורל.
לא חשוב שאני לא זוכרת את הסדר והשמות של כולם, ובכלל כחרדית נטולת "ליבה" אולי הם פה כי תמיד הייתי חלשה בחשבון.
ילדים זה שמחה, בואו בהמוניכם!