מזה כארבע שנים שאני נוסע מידי שנה לשמש כחזן בקהילה היהודית בונסין. האזור הוא מקום מדהים ושקט עם חתך סוציו אקונומי גבוה, האוכלוסייה מאד איכותית, כאשר היהודים באזור מהווים כ-30 אחוזים מהתושבים במקום, עם מעל 15,000 תושבים יהודים.
נהר הסאן שעובר במרכזו של הפרבר ונסין, משמש פעם בשנה, ביום הראשון של ראש השנה, למפגש חברתי מדהים של כ-5,000 יהודים שבאים לקיים את מצוות התשליך, תמונה שלא תשכח מראשי עוד שנים רבות.
כשהתחלתי לנסוע לשם, היו כ-350 מתפללים בבית הכנסת. בשנה האחרונה כבר היו פחות מ-200 מתפללים.
לצערי הרב, חלק מהנפגעים התפללו לצדי ואף אירחו אותי בארוחות החג למיניהם. אני מזועזע לראות את התמונות של הסופר, ששימש לי כמקום מפלט ברגע של רעב וגעגוע לישראל, להסתובב שם בין המדפים ולנשנש חטיפים ישראלים מוכרים...
איך מקום כזה הפך לזירת טרור?!
איך אזור כל כך איכותי עם אוכלוסייה שקטה ונעימה הפך לטראומה עבור עשרות ילדים ונערים שגדלים שם עם המחשבה על היום הקרב ובא, בו יעשו עליה לארץ ישראל.
מצד אחד, אין לי מושג אם בשנה הקרובה אסע שוב, אך מצד שני אני חושב לעצמי על מקומות רבים שבוצעו בהם פיגועי טרור רצחניים, פה בארצנו הקטנה, וחשבתי לעצמי רק שבוע שעבר הייתי באותו מקום ואיזה נס...
אז מי יודע בכלל איפה בטוח...
היהודים בפריז מאד מאמינים ובטוחים בעצמם, ולמרות הפחד שמחלחל בעיני כל אדם שפוי, יש לא מעט צרפתים שאין להם אופציה אחרת. השפה שלהם היא רק צרפתית והעיסוק שלהם והפרנסה לא מותירים בידם אפשרות אחרת חוץ מלהישאר ולהתמודד עם הקשיים העצומים.
לפני חודשיים, אמר לי יהודי מהקהילה: "אני מקווה שאתם בונים מספיק דירות כי בשנתיים הקרובות 150 אלף יהודים לפחות יעשו עליה".
אני מקווה שכולנו נתעורר ונבין שהבעיה היא לא במקום המגורים אלא בגישה הסלחנית של השלטונות להתנהגות קיצונית. וכמו ששמעתי השבוע: לא כל המוסלמים טרוריסטים אבל כל הטרוריסטים מוסלמים".
אשלח תנחומים למשפחות היקרות מפריז, והכי חשוב שלא ישברו בכל מקום שיהיו בו, ועדיין שתמיד יידעו שאם הם רוצים להגיע תמיד יש להם לאן...