בארה״ב נסתלק לגנזי מרומים הרה"צ ר' שמואל חיים ראובן וואגשאהל זצ"ל מלנצהוט (91). המנוח זצ"ל נולד לאביו אב"ד לנצהוט זצ"ל, שהיה נין ונכד של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק.
בגיל 11 נשלח ע"י אביו ללמוד אצל דודו הרה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם, אבד"ק דיקלא הי"ד נכד הרה"ק משינאווע זי"ע, שם למד במשך שנתיים, המנוח למד עם דודו ועלה במעלות התורה והיראה. אחרי בר המצווה שלח אותו דודו ללמוד בעיר רישא והבטיח לאביו שיחזיר אותו.
בשנת תרצ"ט, כשפרצה מלחמת העולם, נסע הרבי מקאלשיץ לרישא והחזירו אל אביו באמרו "אני חייב להחזיר את הפקדון". אחרי שחזר ללנצהוט, ברח יחד עם אביו ובני משפחתו לרוסיה משם הוגלה לסיביר שם ישב יחד עם אביו ובני המשפחה עד סיום המלחמה בשנת תש"ה, בסיביר מסר את נפשו להציל את כל בני המשפחה וכדי להשיג אוכל לכולם עבד שם תחת שני שמות נפרדים וכך קיבל שני מנות אוכל ובכל ניצלו כל בני המשפחה.
אחרי המלחמה היגר לניו יורק שם יחד עם אביו ובני המשפחה פתח את בית המדרש לנצהוט והפך לחסידו של האדמו"ר מסאטמאר בעל הדברי יואל זצ"ל, לאחר נישואיו היה מהראשונים לעבור לגור בעיר החרדית החדשה וזכה לקרבה מיוחדת ע"י האדמו"ר מסקווירא.,
לפני פטירתו סיפר כי התפלל בכל יום שלא הוא ולא בניו ישמשו כרבנים אלא ייהנו מיגיע כפם. הוא עצמו היה נהנה מיגיע כפיו ומכר לסוחרי יהלומים חומרים מיוחדים לליטוש היהלומים, הוא סיפר בהזדמנות כי הרוויח בכל יום את מה שהיה צריך לאותו יום. כאשר הגיע הזמן לשדך את את ילדיו הוא קיבל הצעה ממפעל יהלומים שהביא לו רווחים יפים, וכך היה עד למחרת השבע ברכות של בתו הצעירה, ביום למחרת השבע ברכות התקשרו מהמפעל ואמרו שהם לא צריכים יותר את שירותיו.
"גם כאשר עבד לצורך פרנסתו לא עבר עליו יום שבו לא ישב בשעה 4 לפנות בוקר בבית המדרש ולמד עם חברותא למשך כמה שעות עד תפילת שחרית, במנהגו זה המשיך עד לפני פטירתו כאשר לא ראה את מיטתו בשעה 4 לפנות בוקר ובדרך זו זכה לסיים כמה פעמים ש”ס בעיון" מספרים קרובי משפחתו.
בלמדו אצל רבו הרב מקאלשיץ הי"ד, למד לאהוב כל יהודי באשר הוא ומסופר עליו כי מעולם לא דיבר בגנאי אף יהודי,
הלוויתו נערכה בהשתתפות המונים מביתו במונסי לעבר בית המדרש ראדוויל שם התפלל בשבתות, ומשם לעבר בית המדרש ויואל משה דסאטמאר. ארונו יובא הערב לישראל ותיערך לו הלוויה מבית המדרש העתיק של צאנז בצפת לעבר חלקת הקבר שקנה לעצמו סמוך לזקנו.