זה לא דרעי ולא ישי, זו השיטה

שתי כותרות צדו את עיניי השבוע, הקופסה השחורה שיצאה מהקפאה עמוקה והפריימריז שנפתח בשלמי אמונים.

התאווה והגאווה מוציאים את האדם מן העולם

היחידי שיכול לשפוך אור על הלך הדברים ומה שהתרחש שם בכל השנים הוא בנו הצעיר של מרן, בעל הבד"צ שהחליט לקחת צד בוויכוח בין אריה לאלי. הוא כנראה לא הפנים שנגמרה התקופה בה שלט בש"ס מעל הראש של כולם. הוא המליך מלכים מאחורי הקלעים, הכניס את אלי ישי במקום אריה, הכניס את אטיאס הנסיך של ש"ס. על פיו יישק כל דבר בש"ס - רק שמערכת הכשרות תגדל. געגועיו למרן ולתקופה גברו, אבל מאז שנפטר מרן הוא לא הפנים שהכל נגמר והוא כבר ילד גדול שיכול ללכת בכוחות עצמו ולעשות לביתו - תרתי משמע.

והנה נתנו לנו לטעום מהמתנהל סביב מרן. וזה כל כך עצוב לנו, אנו שגדלנו על פסקי מרן, הענק שבענקים.

ישי ודרעי, אתם לא עוצרים לחשוב על מורשת מרן אלא עסוקים כל האחד בטובתו האישית וגוררים את הרבנים לביבי שופכין. על זה אמרו חז"ל "התאווה הגאווה והכבוד מוצאים את האדם מן העולם".

אתם לא מודעים לרגע ההיסטורי שבו פיצול היהדות החרדית עומד על כף המאזניים ואתם עוסקים בכיסאולוגיה, במי היה נאמן ומי הביא הישגים. עד לאן תגררו את הציבור? האם אלו הם אוהבי מרן, שמוכנים להשפיל את מורשתו בעיני הציבור?

אין כאן מישהו צודק, השיטה קלוקלת

אם כבר פתחתם את הנושא, אז להוי ידוע שאף אחד כאן לא צודק. שניכם פעלתם באותן שיטות. לאורך השנים תמיד דעתו של המנהיג הייתה מה שהביאו לפניו העסקים. לא הייתה אפשרות אמתית לבוא למרן עם דעה אחרת ממה שהחליט יו"ר התנועה לפני כן - כי גם אם נתנו לך להיכנס וזה עצמו היה נס, אז היה מי שהאזין לשיחה ואחר כך ידע לנווט את הנושא כאילו דעתם היא הרצויה.

דעתם הייתה הלכה למשה מסיני והדעה האחרת היא הזויה ובעלת אינטרסים. אם היו נשאלות שאלות, התשובה הייתה "מרן החליט". הדברים הגיעו לאבסורד. זה לא דרעי ולא ישי, זו השיטה. משהו במנגנון כנראה לא מתפקד נכון.

לא לקחתם בחשבון את הדור הצעיר שגדל על אגדת דרעי (הוא זכאי) אך הכיר בפועל את ישי. מזמן שהיה לאותו דור זכות הבחירה הוא למד איך המערכת עובדת ואולי גם למד איזה תואר בדרך... הוא רואה שהעסקנים מדברים בשם הרב והרב מאדיר את העסקן. אך מה לעשות כאשר מתחלפים יושבי הראש? כשלא שומעים באמת את שני הצדדים לעתים זו התוצאה, אז מה לכם כי תלינו שהגולם קם על יוצריו? המנגנון צריך להיות כזה שלא תהיה אפשרת לשמור כל כך הרבה כח האחד על השני, ושקרני השמש יגרשו את החושך...

היה זה היו"ר המיתולוגי שהסביר לרב את מה שרצה, סיפק את חותמת מרן והביא עלינו את הסכמי אוסלו. היו"ר הבא עשה להדרת שמו של קודמו, לאמסלם לא נתנו להיכנס לרב, דרעי החליף את הנציגים ברשויות המקומיות, יצר אויבים ואמר שזה דעתו של מרן - וחוזר חלילה. כי כך מתנהגים בשכונה. אם לא נעשה משהו, ימשיך להיות חילול ה' גדול. כי לכל אחד יש הרבה חומר על הצג שכנגד.

ואולי, הפתרון נמצא בכותרת השנייה: בשלומי אמונים החליטו לעשות פריימריז לבחירת הנציגים לכנסת.

אין ספק שהפתרון הוא פיזור הכוח. כיום, לאחר הסתלקותו של מרן אין מי שיכנס בנעליו. אך לא אלמן ישראל, הגיע הזמן להתארגן מחדש. כל קהילה קטנה כגדולה תתאגד תחת הרבנים, יש לנו ממי ללמוד - עיינו ערך דגל התורה ואגודת ישראל, לכל חצר יש את הרבנים שלה. הם מזמן הבינו שטובת הציבור היא להגיע להסכמות במשא ומתן וכי אין אחד שקובע.

תקימו מועצת חכמים רחבה, כל מי שירצה להיות מועמד יביא הסכמה רחבה מרבנים ויקבל זכות להתמודד ולשרת את הציבור. ככה נציגינו יהיו מחוברים לציבור ולרבנים באמת. אולי כך גם יימנע חילול השם נוסף, כי ברגע שזה כבר לא בידי הרבנים אלא בידי העסקנים אנו יודעים שאבד הרסן ותחושת הגועל רק תגדל.