אתגרים לא קלים עומדים בפני המחנה התורני לקראת הבחירות, ויש לא מעט סיבות לדאגה. שני יהודים שלוש דעות, ונראה שבמחננו אמרה זו מתקיימת בהידור קפדני. כל חוג רואה עצמו כמפלגה נפרדת, ולמרות שאין כמעט הבדלים עקרוניים בין החצרות, עדיין הולכים ומתפלגים, וכל פלג הולך ומתפצל לתת פלגים חדשים.
סקרים לא מעטים מעמידים את מפלגת ש"ס ומפלגתו של אלי ישי על סיפו של אחוז החסימה. אנו כפסע מכך ששניהם יישארו בחוץ. אם זה יקרה, אני מקווה לטובת שניהם שיהיה להם הסבר משכנע במיוחד מדוע הפילוג היה חשוב כל כך עד שהצדיק את השבר הגדול הזה. אם שניהם יעברו את אחוז החסימה, עדיין נמצא עומדים על מספר מנדטים דומה מאד למה שהיה קודם. כלומר, תועלת אין כאן, סיכון גדול יש כאן. כלומר, היגיון אין כאן.
בינתיים בחירות מעניינות לפנינו, ותקופת התעמולה מספקת רגעים של חיוך, לפעמים של גיחוך ולפעמים של כעס. אתמקד הפעם במי שנראה לי יותר מעניין בין הח"כים החרדים - אריה דרעי. הוא מציג קו חברתי-סוציאליסטי, אשר מתבטא ברטוריקה של "לעזור לחלשים" ואותה הוא פורט לשיטת פעולה של איפוס מע"מ על מוצרי יסוד. אפשר לדרוש אותו לשבח ואפשר לדרוש אותו לגנאי. נתחיל בשבח – הוא מציג משהו, הוא לא נסמך רק על כך ש"הרבנים יגידו להצביע" וממילא אפשר להתעלם מאלה שאמורים להצביע כיון שהם יצייתו כאוטומט להוראה. לא, הוא פונה לציבור ומראה את התועלות שהוא מתכוון לקדם עבורו כנציג, הוא מראה כוונות של עשייה. הדבר הטוב שיש בהצעתו זה הוא עצם קיומה, הוא לא מתעלם מהציבור אלא בא עמו בדברים.
החיסרון שבהצעה זו הוא התוכן שלה, מדובר בשיטה שהיא אסון כלכלי ותביא רק לחורבן חברתי בטווח הארוך. ואם נפרוט את הדברים, הסוציאליזם בכלל ואיפוס המע"מ על מוצרי יסוד בפרט לוקה באי הבנת המציאות. הצעה זו מבוססת על אי זיהוי הבעיה העיקרית, וגם הפתרון שהיא מציעה רק יביא לנזק גדול עוד יותר מהקיים עד כדי חורבן חברתי.
אכן, יקר לחיות במדינת ישראל, מחיר המזון כאן הוא בממוצע כפול ממחירו באירופה. אבל כל ניסיון להמציא פתרונות אינטואיטיביים מן המותן דומה לניסיון לכסות כוויה בצבע, כביכול צביעתה מעלימה את הכאב. מחירי המזון בארץ יקרים בגלל ריכוזיות אשר גורמת לאי תחרות ולעליית מחירים. ריכוזיות זו יכולה להתקיים רק בגלל שאי אפשר לייבא בזול פירות, ירקות ומוצרי חלב ובשר מחו"ל. כלומר, זה אפשרי טכנית, אבל לא משתלם בגלל מכס גבוה במיוחד. התוצאה של זה היא שמספר חקלאים מתאגד ב"מועצה חקלאית", שכל תפקידה הוא לנפח מחירים. לא פעם הם שומרים על מחיר גבוה באמצעות השמדה המונית של אלפי טונות של ירקות ופירות, כדי למנוע עודף היצע. אילו לא היה מכס, אזי אי אפשר היה להעלות מחירים בגלל שהסחורה מחו"ל תהיה זולה יותר, ואנשים לא ירכשו תוצרת מקומית יקרה.
באם נסיר את המכס, מחירי מוצרי המזון ירדו בכחמישים אחוזים, בעוד אם רק נאפס את המע"מ על מוצרי למשל, המחיר ירד לכל היותר כמחיר המע"מ – 18 אחוזים. פתרון איפוס המע"מ לא נוגע בבעיה העיקרית, אלא יכול להיות רק איספלנית שתכסה על הבעיה ורק תשמר את המונופולים למשך זמן רב יותר.
שנית, גם אם נניח למען הדוגמה שהבעיה היא רק שיעור המע"מ, אזי איפוס המע"מ על מספר מוצרים נבחרים לא באמת יוביל להוזלה שלהם, כלומר לא באמת יפתור בעיה כלשהי. ידוע לכולם שבאילת יש פטור ממע"מ, אך ראו זה פלא עלות רוב המוצרים שם אינה זולה כמעט בכלום מערים אחרות בישראל. כלומר, הסוחרים באילת כן גובים מחיר הדומה למחיר השוק הרגיל, רק שאת עלות המע"מ אינם מעבירים למדינה כמס אלא שומרים אותו לעצמם.
אותו הדבר בדיוק יתרחש אם נאפס מע"מ על סל מוצרים מסויים, המחיר לא ירד אלא רק קומץ תעשיינים וסוחרים יקבלו פשוט מתנה על חשבון כלל הציבור. כך למשל, אם נאפס את המע"מ על תרופות, האינטואיציה מטעה רבים לחשוב שהתרופות יוזלו ב-18%, אך לא, מחיר התרופות יישאר כמעט כבראשונה, ורק חברות התרופות ייהנו מתוספת רווח בשיעור דמי המע"מ. יהיה מאד מורכב למנוע תופעות אלה של ניצול, והניסיון מוכיח שהשוק תמיד מחוכם יותר מן המחוקק ואין פיתרון רגולטורי לכך.
דוחות ה-oecd משבחים את מדינת ישראל על מדיניות המע"מ האחידה יחסית, ולפיכך אינה סובלת מהרבה בעיות שהמע"מ הדיפרנציאלי טומן בחובו. העובדה שישנה בעיית יוקר מחייה, אינה הצדקה לזנוח כל תיאוריה כלכלית ולנסות להמציא פתרונות "מהבטן", העיקר שזה יישמע טוב באזני המצביעים שלא מבינים כלום. יישום "פתרון" פלסתר שכזה לא יסייע לעניים, אלא להיפך, רק יגרום לכמה גורמים להתעשר יותר, והעניים יישארו עניים.
פמפום תעמולת בחירות המבוססת על פתרונות פלסתר ואחיזת עיניים, יש בה זלזול באינטיליגנציה של הבוחר, ואולי מאששת את מה שהתפרסם השבוע לגבי האופן בו מאפיינת ש"ס את מצביעיה. תעמולה אשר מסתמכת על טיפשות הציבור, היא תעמולה שרק תעמוד בעוכרי מי שעושה בה שימוש. וכאשר המפלגה בטווח טעות הדגימה של אחוז החסימה, זו יכולה להיות אחת יותר מידי.
אם תכבד ש"ס את בוחריה, לא פופוליזם יהיה בראש הבטחותיה, אלא תוכנית כלכלית סדורה להורדת יוקר המחיה. הפתרון הפשוט ביותר והיעיל ביותר שיש להציע זה הסרת מכסי המגן, ופתיחת השוק לתחרות חופשית. את המע"מ האחיד יש לשמר, כפי שהמליצו ושיבחו כלכלנים בינלאומיים. את המוקד יש לשים לא על המע"מ, אלא על המונופולים והקרטלים. אותם יש לפרק, וכתוצאה מכך ייהנו כלל אזרחי ישראל – ובמיוחד החלשים שבהם – ממחירים שפויים יותר ותנאי מחייה נעימים יותר.