ממשלת הזדון, לא היתה אמורה ליפול בזמן הזה בשום הגיון אנושי ופוליטי. יש אומרים כי לפיד כבר היה מוכן לדחות את חוק מע"מ אפס בלילה ההוא, כאשר ראה כי כלתה אליו הרעה, בפגישה האחרונה שלו עם נתניהו. אבל כבר נפלה ההחלטה להפילו אלי שחת ולבזותו ולפטרו כאחד הריקים. "איך נפלת משמים הילל בן שחר".
היה כאן גילוי של ההשגחה העליונה ופעולת תפילות ישראל ככתוב: "לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו". משמים ראו כי אכן "הכצעקתה" וכבר התמלאה סאתה של מלכות הרשעה הזאת.
ועתה נשאלה השאלה: מה יצא לנו ממפלת הרשעים, אם חלילה בעוד כמה חדשים יחברו שוב, כל המפלגות הללו? הרי הן מנקזות את הרגשות השליליים של המוני העם המוסת נגד החרדים. מה הרווחנו בהחלפת הרשעים אלה באלה? התשובה תלויה בנו אם נעמוד בנסיון הבחירה שניתנה בידינו משמים. האם נדע להתאחד כל הדואגים להמשך קיומו של עם ה' כחטיבה אחת, למלחמת ה' להגנת קדשי ישראל? האם נבין איזה נסיון קיומי עבר על הישוב היהודי החרדי בארץ הקודש?
אם הם היו מצליחים בגזירותיהם ומזימותיהם נגד התורה ולומדיה, לא היינו שורדים. אם חלילה היו מבצעים את גזירת הגיוס בכפיה, היינו יכולים לחיות כאן? אם היו מצליחים לשבור אותנו כלכלית, דרך שיטות ההרעבה של מוסדות החינוך ועד מניעת תעסוקה לחרדים וחסימת כל בניה למגורים חרדים, יש לנו לאן לברוח? ספינת ישראל היטלטלה בסערות וכמעט חישבה להישבר. עד שבא הקב"ה ונטל מידם את הבחירה ויתפרדו כל פועלי און. הם לא הצליחו במזימתם. עכשיו ניתנה לנו הבחירה מחדש. התשובה לשאלות הנ"ל שוב תלויה בידינו בבחינת "וברכתיך בכל אשר תעשה".
אל תסמכו על כך שנפילת הממשלה תהיה לאות לבני מרי, שמי שפוגע בתורה ולומדיה, סופו ליפול בבור שחת יפעל. אם לא יהיו לנו מספיק אצבעות מכריעות, הם ישכחו מהר מאד כי לא לעולם חוסן. אנשי לפיד באו למשרד החינוך והחלו ברפורמות ובהוראות לנתק את נשמת ישראל מצינורות הקמח, כדי לגרום לדור הצעיר לכתוב על קרן השפע, שאין להם חלק באלוקי ישראל. הם למדו שאם אין קמח אין תורה, וחשבו שישבו שם עשרים שנה, עד שנישבר. מי שלא ראה את פרצופם ואכזבתם של צרי האוצר והחינוך והמשפטים, לא יבין מה זה הלם והפתעה. הקב"ה נטל מהם את השלטון והעניק לנו את הבחירה. רק אם נצא מחוזקים יותר, בכוח רב יותר, ידעו השליטים מה שעתיד לומר גוג ומגוג "שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים" (ויק"ר כז).
אם חלילה נשוב מעטים יותר וחלשים יותר משהיינו, כבר למד כל פקיד שלטוני, כי הוא יכול לקפח ולגזול ולעשוק את היהודי החרדי, הנשלט על ידו. הם התרגלו שאפשר וצריך להכביד על כל חרדי העומד בתור לקבל שירות ציבורי, נישום חרדי בקנסות מיסים וארנוניות, או מוסד חרדי הזכאי לתקציב זעום כלשהו. אפילו ילדים נכים, היו לכלי משחק בידי משרד החינוך לקפח את החינוך החרדי. היתה כאן שיטה של שבירת רצון החיים היהודי, כמו שנהגו הכובשים בכל הדורות, לשבור את הרוח ואחר כך להכחיד את התרבות היהודית.
כולנו חוגגים את הניסים שבימי החנוכה. יש לזכור כי לצידם של היונים פעלו הכתות של הבוגדים הפנימיים שצצו בכל הדורות. תמיד היו כאלה שמכרו את נשמתם לאויב. כל הפריצים והשליטים בכל הדורות שלטו ביהודים, בסיוע רשעי הקהילות שמכרו את בני עמם. כולם ידעו כי קודם צריך לשבור את הרוח ואחר כך אפשר לשלוט בכוח.
חז"ל הדגישו בעיקר את נס השמן הטהור שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול, בבית המקדש, בשעה שהיו גם ניסים אדירים במלחמה נגד היוונים. כי בלי הנצחון הרוחני של מציאת פך השמן הטהור, לא היה שום ערך לנצחון המלחמתי. אם לא היו החשמונאים מטהרים את בית המקדש ומחדשים את עבודת ה' ומדליקים את המנורה הטהורה המאירה בלב כל בני ישראל, לא היה נשאר זכר לעם ישראל. מלכות החשמונאים, בלי תורה, לא נשאר ממנה זכר. מלכות החשמונאים התדרדרה לסכסוכים אישיים וקבוצתיים והסתיימה בטרגדיה נוראה של הריגת כל בני החשמונאים על ידי הורדוס הרשע עד שנאמר בגמרא: אם יבא אדם ויאמר כי הוא מבית חשמונאי הוא או עבד או ממזר.
מה שנשאר מנצחון על היונים, בזכות הכהנים הקדושים דור ראשון ושני לחשמונאים, זאת התורה בטהרתה ואורה של תורה שבעל פה שמנעה התבוללות תרבותית ופיזית. בלעדיה עם ישראל היה נעלם, כמו כל העמים שבימים ההם ואין להם זכר בזמן הזה.
גם המשטר הציוני לא מבקש אלא לכבוש את נשמת ישראל ולשלוט בנפשו ובילדיו של כל יהודי. כך הם שולטים גם על הנפש וגם על הרכוש. רוב עם ישראל נפל לידיהם כאשר מסרו את ילדיהם לחינוך ה"ממלכתי", ל"כור ההיתוך" שניתק את נשמתם מן התורה והאמונה. היו תקופות שכבר לא היה איכפת להם שישארו כמה יהודים שומרי תורה על פי מסורת אבותם בחייהם הפרטיים. רק הכסא אגדל ממך. מאז שראו כי היהדות החרדית צומחת, והיא כפורחת עלתה ניצה הבשילו אשכולותיה ענבים, החלו ברדיפות הדת כבימי הביניים.
שבירת העורף הכלכלי של המשפחה החרדית והקהילה החרדית, היתה והינה התכנית לביצוע והיא לא מוסתרת. התירוצים יהיו תמיד בטחוניים, חברתיים, תעסוקתיים, תקציביים וכלכליים. אבל המטרה היא: "לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד".
אין הקב"ה עושה נס על חינם. בחדשים אלה עלינו לעשות הכל כדי לא לבזבז את נס מפלת שלטון המתיוונים. רק אם יהיו למפלגות החרדיות יחד, לפחות עשרים מנדטים, נוכל לגרום לכך שלא תקום עוד ממשלה גזענית שמטרתה להילחם בחיי התורה של עם ישראל על ידי הקמת: "ממשלה בלי חרדים". הבחירה ניתנה בידנו. הזועק על לשעבר, הרי זו תפילת שוא. אם נעשה את ההשתדלות באחדות ובשלום, נוכל לזכות לברכת ה' ולהצמיח דורות ישרים "וכל קרני רשעים אגדע, תרוממנה קרנות צדיק".