כשהבענו משאלה להקמת רשימה חרדית ימנית, לא שיערנו שכל-כך מהר היא תתגשם, אם כי הצורך במפלגה שכזו היה טבעי ומובן מאליו. הבחירות האחרונות הציבו בפני בוחרים חרדים רבים התלבטות בלתי-אפשרית. הם נקרעו בין החשש שבקולם יעשו חלילה וויתור בענייני שלמות-הארץ, לבין החשש שבקולם ייעשה שימוש כדי לגזור נגד התורה והישיבות. הקמתה של רשימה חרדית עם עמדות ברורות ומוצקות בנושא המדיני, מהווה ללא ספק חידוש מרענן בנוף הפוליטי-חרדי.
כפי שכבר נאמר, רק רבני חב"ד מוסמכים לקבוע לחסידי חב"ד עבור מי להצביע, ואין זה כמובן מתפקידנו ובתחום סמכותנו. עם זאת, העומד בראש הרשימה החדשה, הרב אלי ישי, זכאי וראוי לברכת-הדרך מכל החוגים בציבור החרדי, גם מאלו שאינם נמנים על ציבור המצביעים שלו. במשך השנים הרבות בהן עמד בצמרת המפלגה החרדית הגדולה, קידש שם-שמיים בנועם הליכותיו, בענוותנותו, בדבקות בעקרונות, ובהיותו סמל ומופת ל'עוסק בצרכי ציבור באמונה'.
ברכת היהדות הנאמנה תלווה אותו בדרכו החדשה-ישנה, תחת הנהגת גדולי החכמים ובראשם הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א. נאחל לו שימשיך לקדש-שם-שמיים ולדבוק בעוז בעמדותיו, עמדות התורה וההלכה הצרופה.
***
מותר לקוות כי האלימות החמורה שהופעלה נגדו במעמד שבו הכריז על הקמת מפלגתו החדשה, היה אירוע חד-פעמי שלא יחזור על עצמו. מנהיגי המפלגה הוותיקה מודעים כמובן לנזק העצום של התנהגות שכזו, ויעשו בוודאי כל אשר לאל ידם לרסן צעירים משולהבים וחמומי-מח.
לגופו של עניין – אין שום סיבה למריבה. כל אחת מהמפלגות מייצגת עמדה שונה, הפוכה, וממילא לא פונה לאותו קהל יעד. אדרבה, דווקא הקמת הרשימה החדשה אמורה למנוע ריב ומחלוקת, על משקל הסיסמה עתיקת-היומין – שנועדה אף היא למנוע מחלוקת –"אם השמאל ואיימינה".
מי שסבור, למשל, כי דעת התורה גורסת שיש להמשיך לסגת ולוותר למען ה'שלום' עם הפלסטינים, יצביע בלב שקט למפלגה הוותיקה שבראשות הרב אריה דרעי, מתוך הנחה שכמו באוסלו, ש"ס בהנהגתו עשויה לתמוך בכל פתרון מדיני חדש.
לעומתם, אלו מהציבור המתנגדים בתוקף להמשך הנסיגות והוויתורים ומתייחסים לאוסלו כמשגה גורלי שהביא לאסון, יצביעו למי שבכל שנותיו בהנהגת המפלגה עשה הכל כדי להוביל בדרך הפוכה לחלוטין מבחינה מדינית-ביטחונית ואשר מצהיר על נאמנותו המוחלטת לארץ-ישראל.
כך גם באשר לאופי הממשלה העתידה לקום. מי שלא מפריע לו לראות את מר הרצוג ושותפתו מכהנים ברוטציה בראשות הממשלה, יכול להצביע למפלגתו של הרב דרעי בלב שקט ובמצפון נקי. חזקה עליו כי כשמצהיר שוב ושוב שאינו שולל הצטרפות לממשלה בראשות מפלגת העבודה, הוא מתכוון ברצינות לכל מילה. מאידך, מי שבעיניו הקמת ממשלת שמאל היא תרחיש אימים שתהווה סכנה לעם היושב בציון, יצביע ללא חששות בלב לרשימה החדשה, החרדית-ימנית.
דווקא הקיטוב הגדול בעמדות האידיאולוגיות של שני הצדדים, אמור להיות מתכון לשלום והבנה ולא סיבה למחלוקת וסערת קרב. לציבור הרחב של מצביעי ש"ס המסורתיים, שהצבעתם נועדה 'להחזיר עטרה ליושנה' ולחזק את הדת והמסורת – עומדת לראשונה האפשרות לבחור גם את הקו המדיני-בטחוני של נציגיהם בכנסת.
איש באמונתו יחיה, ועל-פי עמדתו יצביע, והאמת והשלום אהבו, ובא לציון גואל.
(המאמר המלא מתפרסם בשבועון כפר חב"ד)