בשנים האחרונות נרשמה עצירה בגידול הטבעי במגזר החרדי, המגזר הכללי והדתי נמצא דווקא במגמת עלייה. כך עולה ממחקר חדש שפרסם היום (רביעי) "מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל". על פי המחקר שערך כלכלן החינוך נחום בלס, בנוסף לעצירת הגידול הטבעי במגזר החרדי, גם במגזר הערבי נרשמת ירידה בגידול הטבעי.
המחקר מתבסס על נתונים מתקופה של שלוש שנים, ובוחן את המגמות הדמוגרפיות בקרב ילדים הלומדים בבתי ספר היסודיים ובגני הילדים החל מגיל 3.
כאמור, על פי המחקר, לאחר שנים בהן נרשם גידול בשיעור התלמידים הערבים והחרדים וירידה בשיעור התלמידים היהודים החילונים, כעת מסתמנת מגמה הפוכה: יציבות ועלייה קלה בשיעור התלמידים היהודים חילונים.
על פי המחקר, בשנים 2012-2002 עלה מספר התלמידים החרדים מ-13.4% ל-18.8%. אך בשלוש השנים האחרונות נעצר הגידול בשיעור התלמידים החרדים וכיום לומדים במערכת החינוך החרדית כ-18.8% מהתלמידים - נתון שנשאר יציב מאז 2012.
בנוגע לאוכלוסייה הערבית, בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים - מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. אך מאז ועד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים וכיום הם מייצגים 26.4% מהתלמידים.
במגזר הכללי והדתי שיעור התלמידים רק עולה בשנים האחרונות. על פי המחקר, מאז שנת 2000 חלה ירידה בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% ל-39.9% ב-2012. בשנתיים האחרונות נרשם גידול בקרב התלמידים בזרם החינוך היהודי ממלכתי, וכיום הם מהווים כ-40.7% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים. לדברי בלס, מגמה מקבילה נרשמה גם בחינוך הממלכתי-דתי.
על פי המחקר, הרכב האוכלוסייה בגני הילדים החל מגיל 3 מלמד על מגמה דומה. על פי הנתונים, בתקופה שבין 2006 ל-2012 ירד מספר התלמידים הערבים בגנים באחוז אחד, מספר התלמידים בגנים החרדיים עלה ב-16%, אך יחד עם זאת גדל גם מספר התלמידים בגנים הממלכתיים ב-20% ובגנים הממלכתיים-דתיים בכ-22%.
לדבריו, "הנתונים מרמזים על כך שככל הנראה לא מדובר באירוע חריג בשנה זאת או אחרת, כי אם בקו מגמה שהתחיל באמצע העשור ונמשך עד עכשיו. מובן מאליו שהוא אינו חייב להיוותר בעינו בעתיד, אך בהחלט יש בכך רמז לכך שיש לשנות את הרטוריקה והטון בשיח הציבורי בעניין ההרכב הדמוגרפי של מערכת החינוך והשפעותיו האפשריות בעתיד"